כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית באוניברסיטה העברית בירושלים

כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית באוניברסיטה העברית בירושלים

כנס האגודה הישראלית לגיאוגרפיה מתקיים אחת לשנה, והשנה מארחת אותו המחלקה שלי באוניברסיטה העברית. הכנס מתקיים השנה במשך שלושה ימים, כאשר היום האחרון מוקדש לסיורים בירושלים, בנושאים מגווונים ומעניינים. את התוכנית ניתן לראות כאן.

המושב המעניין ביותר שהייתי בו עד עכשיו היה המושב שעסק בסביבה הימית.
שתי הרצאות במושב זה היו מעניינות במיוחד.

לצערי עד שהעליתי את הפוסט לא הצלחתי להשיג את החומרים מהמרצים כדי להציג אותם כאן.

ההרצאה הראשונה ניתנה ע"י רותי יהל מראשות הטבע והגנים. רשות הטבע והגנים קשורה בנושא זה ע"י הבאת המודעות למוסדים התכנוניים את המצאי שיש בים על מנת לקחת גם אותו בחשבון בתמ"א. כיום חשיבותה של מודעות זו עולה, עקב מציאתן של תגליות הנפט והגז. כל באר כזו מתחברת לתשתית על החוף באמצעות צינור.
חוץ מזה, כיום יש בישראל 3 מתקני התפלה למים ועוד כמה המתוכננים בשנים הקרובות. כל מתקן כזה לוקח מיים מהים מוציא באמצעות תהליך של אוסמוזה הפוכה את המלחים ומחזיר אותם חזר לים יחד עם עוד חומרים הנובעים מתהליך ההתפלה, כמו ברזל לדוגמה, הופך את המים לאדמדמים. הוספת מתקנים נוספים עלולה לגרום להתפשטות אותם חומרים לאורך החופים בארץ. בנוסף תהיה פגיעה בסביבה הימית בים התיכון.

בניגוד למה שרבים מאיתנו חושבים הים התיכון אינו עשוי מקרקעית חולית ומועט בבעלי חיים. מזרח הים התיכון אמנם נחשב למדבר ביולוגי אך רותי יעל הראתה סרטונים עם מערכות ביולוגיות מדהימות, הן קרובות לחוף, והן רחוקות מהחוף.

מעבר הצינור גז\נפט וכן צורת הוצאת החומרים ממתקני ההתפלה צריכות לקחת בחשבון את אותן סביבות ימיות, כדי למנוע פגיעה בהן וכן כדי למנוע פגיעה בצינור עצמו. סרטונים אלו הן חדשים ביותר ולא היה את הידע הזה על הסביבה הימית בים התיכון לפני ספטמבר 2010.

הרצאה שהייתה קשורה לזה הראתה את ההשתלשלות התמ"א במדינת ישראל לאורך השנים כאשר רק בשנת 1999 המושג חוף וים אוחדו למוגש בודד שיש צורך גם לתת לו התייחסות בתמ"א.

הרצאה נוספת שהייתה מאוד מעניינת עסקה לא רק בים אלא הייתה קשורה גם לגיאוגרפיה היסטורית. צבי רון דיבר על הקמתו של פארק מדרון יפו, אשר הוקם על הר הזבל מול שכונת עג'מי. השטח הוכרז ע"י עיריית תל אביב-יפו בניגוד לתוכניות המתאר, כאתר פסולת בניין. הפסולת מהריסתם של בתים רבים מאוד משכונת עג'מי נשפכה שם. מכיוון ששפיכת הפסולת שם הייתה בחינם, נשפכה שם לא רק פסולת בניין אלא, בעצם הכל! שטח הים יובש ע"י אותה פסולת וזבל. הר הזבל הגיע לגובה 15 מטרים ברוב המקומות והסתיר את נוף הים מתושבי השכונה. לכן מטרת הפארק ,שחלק מאותו זבל שימש לעיצובו הטופוגרפי, הייתה להחזיר את הים לתושבים.ד"ר רון בא לבדוק האם אכן כך הדבר.

וליתר הבהרה: האם בזה שהפכנו את המקום לפארק עירוני הצלחנו להחזיר את הים לתושבי יפו. תשובותו הייתה שלא. הפארק אמנם מאוד יפה, אך בקצהו ישנם סלעים ומיד אחריהם מים בעומק 4 מטרים. זוהי סכנת נפשות לרחוץ שם בים. ואז נשאלת השאלה, מה רע הפארק? הרי קיבלנו מקום בילוי מוצלח מאוד עבור האוכלוסיה המקומית.

השאלה היא מה החלופות? פארק לעומת חוף רחצה, ניתן להקים בכל מקום ולכן בחירת החלופה הזו, אינה מוצלחת.

עוד משהו שהופתעתי לגלות. אני גר בסביבת נווה צדק בתל אביב. ידעתי שבעבר שכונת מנשייה שכנה במקום המלונות וגן צ'רלס קלוד. מה שלא ידעתי הוא שהגן הוקם על גבי הררי הפסולת ששימשו לייבוש חלק מהים מבתיה ההרוסים של מנשיה, כמו בהר הזבל של יפו….

אולי תרצו לקרוא גם את זה:

  1. מסע תענוגות לארץ הקודש – ספרות נוסעים בא"י.

אודות העורך