האתיופים שחצו את הנהר והים

האתיופים שחצו את הנהר והים

[התמונות בפוסט הזה הן ממחנה הפלאשמורה שהוקם ע"י הסוכנות היהודית סמוך לעיר גונדר,שם מרוכזים רוב בני הפאלשמורה המיועדים לעליה לישראל. מראה המקום מאוד לא פוליטקלי קורקט בלשון המעטה כפי שרואים. אין להוריד בזאת מעבודת הקודש שאנשי הסוכנות עשו שם ]

19_00527

לעם ישראל ולעם האתיופי ישנה שותפות לא רק לאתיופים היהודים שהגיעו לכאן לישראל אלא לכל העם האתיופי. כמעט כל אתיופי (לא נתחייב כאן על 100%) מכיר את הסיפור של שלמה המלך ומלכת שבא. הסיפור שאצלינו בתנ"ך מסתכם במספר פסוקים מצומצם יחסית, מופיע בספר "כבוד המלכים" בצורה נרחבת.

בפוסט אחר אולי אביא את תקציר הפרקים, אך באופן כללי למדי. מלכת שבא שהינה המלכה באתיופיה שמעה על חוכמתו של שלמה המלך. היא מגיעה לבקר בירושלים ובין המלך והמלכה מתנהל מה שמתנהל וכשהיא חוזרת לארצה נולד מנליק שהינו הקיסר הראשון של אתיופיה. מנליק מגיע לבקר את אביו לאחר שגדל וכשהוא חוזר לארצו יוצאת איתו פמליה של 12 אלף איש, אלף איש מכל שבט חזרה לאתיופיה. ההמשך מעניין לא פחות ועל כך ארחיב אולי בפעם אחרת.

  20_00528

"כבוד המלכים" (כברה נגשת ,באמהרית) קיבל מעמד של סיפור עם, אפוס. הספר ,בה"א הידיעה של העם האתיופי.

הספר יצא בתרגום מצויין לעברית יחד עם מבוא מעניין מאוד ע"י ד"ר רן הכהן. ד"ר הכהן מביא במהדורה זו, חוץ מהמבוא, הערות רבות על הטקסט, ביבליוגרפיה ואינדקסים. למי שלומד ומתעניין בכלל בסיפור של שלמה המלך ומלכת שבא, זהו הספר!

המבוא מספר את שגם בקרב היהודים וגם בקרב הנוצרים המסורת היא שהם צאצאי הפמליה שחזרה עם מנליק. הסיפור היה בגדר מסורת על שורשיה היהודיים של אתיופיה בכלל ולא רק של השבטים הנוצריים בה.
סיפור הפמליה זוכה גם לגירסה מעניינת. היהודים האתיופים מספרים שאבותיהם הם אלו שליוו את מנליק בדרכו חזרה ובהגיע שבת סירבו לחצות את הים. המלך ושאר האנשים (הם הנוצרים) חצו יחד בשבת את הים. אלו שלא חצו נשארו ביהדותם עד עצם היום הזה.

  11_00519

עד כאן סיפור החציה של הים. והנה מגיעה חציה נוספת מכיוון לא צפוי:

ספר נוסף על אתיופיה הינו "אתיופיה – נצרות, אסלאם, יהדות" , ד"ר הגר סלמון, מסבירה על כל שמות הקהילה היהודית באתיופיה. חוץ מהשמות המוכרים, פאלשה וביתא ישראל, ניקרא היהודים האתיופים גם "כאילא". הביטוי הינו ביטוי דו משמעי ויש לו הקשרים חיוביםם ושליליים כאחד. אחד הפירושים לשם שהינו נטרלי יותר הוא "מי שלא חצה את הנחל" או "הם לא חצו". ד"ר סלמון שם מסבירה שהשם מגיע מכך שהיהודים שמרו על מצוות המנוחה בשבת ולא לנוע יותר מן ההכרחי. מכיוון שהכפרים שכנו ליד נהרות ונחלים, התנהגות האתיופים היהודים נראתה כשל אלא שאינם חוצים נחלים.

אני תוהה, האם יש קשר בין שני הסיפורים?לכאורה נראה שכן. כינוי לליהודים על שם החציה,נראה הגיוני ובכל זאת כל חוקר שהזכיר את החציה, לא הזכיר כלל את הסיבה השניה לשם, משהו שממש מתבקש לעשותו.
.
בשלב זה פניתי לחוקרים השונים לפשר הקשר.

12_00520

דר' הגר סלמון, אכן מאשרת את זאת שישנם כמה מקורות לסיפור הזה ומדגישה שאת ההבסר שהיא מביאה הוא מההיבט האנטרופולוגי, שבו מתואר איך נתפס השם "כאילא" בקרב קבוצה שהיא חקרה באתיופיה. דר' רן הכהן מדגיש את הנושא של הסיפור המסורתי שנישא בפי היהודים האתיופים.

  13_00521

אולי תרצו לקרוא גם את זה:

  1. מחפש את אתיופיה אצל טולקין בנרות

אודות העורך