הבטחתי להביא עוד מקומות חבויים בירושלים. הפעם אנחנו במרכז של הנוצרים המרונים בעיר העתיקה (כן, עדיין בסביבות שער יפו).
המרונים הינם עדה שמקורה בלבנון. זוהי כנסיה אוניאטית (מאוחדת – אחת מהכנסיות המזרחיות שקיבלו את מרות האפיפיור בתקופה מאוחרת). הניב המקורי בהם השתמשו במרוניים הינו ארמי-סורי. כיום רוב התפילות נעשות בערבית. על הסמל שלהן ניתן לראות את ארז הלבנון המסמל את מקורם. גם במרכז עצמו ישנן הרבה תמונות של לבנון, ומרגישים את הקשר ללבנון בביקור שם.
בפועל כיום יש קהילה קטנה, אם בכלל (תקנו אותי אם אני טועה) של נוצרים מרוניים בירושלים. הרוב המוחלט של המרונים בישראל חיים בגליל. הסיבה שיש מרכז בירושלים היא שפשוט לכל העדות הנוצריות יש מרכז שם, וצריך להחזיק אחד, למרות שאין שם קהילה פעילה.
פתיחת המרכז בירושלים, קשורה לתהליך רחב יותר של קיבוע מעמדן של המעצמות בירושלים בעיקבות מסעו של נפוליאון לארץ ישראל בשנת 1799, מה שעורר עניין בעולם הנוצרי
ההפתעה הכי גדולה בביקור במרכז המרוני, הינה התצפית מגג המבנה. זהו אחד המקומות הגבוהים בעיר העתיקה, וניתן לראות את כולה.
אני מצרף כאן תמונה פנורמית של הנוף מהמקום (צרפתי כאן כמה תמונות יחד – לחצו להגדלה), אבל שווה לבקר בעצמכם. שימו לב לשלוש הכיפות. בית כנסת החורבה (שנחנך מחדש רק בחודש שעבר), כיפת הסלע, וכיפתה של כנסיית הקבר, מעין משחק מעניין בין שלושתן.בכלל, כל ירושלים ובפרט העיר העתיקה בנויה ממתחים דתיים שונים בין הדתות והעדות השונות. כל אחד תמיד רצה להיות הכי גבוה, הכי גדול והכי מוקדם. אפשר לראות דוגמה לזה כאן.
מגדל הפעמונים במקורו היה גבוה יותר (ניתן לראות שהוא קטום) ולאחר שנהרס ונבנה המסגד לידו תחת שלטון מוסלמי, שוב לא היה ניתן לבנות אותו בגובהו המקורי, כיוון שהדרישה הייתה שהוא יהיה נמוך מהמסגד.
איך מגיעים:
מול מגדל דוד ישנו רחוב (משמאל לכנסיית המשיח, עמנואל), שנקרא רחוב מנזר המרונים. ממשיכים ברחוב ישר עד שהוא מתחיל להתפתל שמאלה ולמטה. באמצע המדרגות בצד שמאל נמצאת הכניסה למרכז. שעות ביקור 9-12, 14-17 בכל יום למעט ימי ראשון וחגים.
אולי תרצו לקרוא גם את זה:
שלום,
קודם כל- הכתבה מקסימה וגם התמונות- בהחלט נראה ששוה ביקור. תודה.
שאלה קטנה- האם הכניסה והעליה לגג עולה כסף?
תודה מראש
לא, הכניסה לא עולה כסף. כשנכנסים רק צריך להגיד בקבלה שעולים למעלה. אין להם בעיה עם זה. תהנו!
סבבה תודה